קצת על המיצב
במרחב הציבורי אנחנו פוגשים אינספור פנים – שכנים, קולגות, עוברי אורח.
הכול נראה רגיל, אך לעתים מאחורי המבט מסתתרים מאבקים שקטים:
חרדה, פוסט טראומה, דיכאון, כאב כרוני, שונות נוירולוגית ועוד – חומות
שקופות הניצבות בין אדם לחברה.
המיצב מזמין התבוננות מחודשת בסיטואציות יומיומיות דרך עיניהם של
שמונה מתמודדי נפש ממגזרים ורקעים שונים. המשתתפים מתועדים
בצילום על בד חצי שקוף לצד טקסטים אישיים, ויוצרים דיאלוג בין הנראה
לנסתר, בין הדימוי לקול. המיצב מאפשר הזדמנות להשתהות, להתבונן
מחדש, להקשיב אחרת ולדמיין מרחב ציבורי אחר – כזה שבו השקוף הוא גם
נראה.